פסק-דין בתיק ת"ד 1288-08-11

מצאתי לזכות את הנאשם, זאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 26.11.10 בשעה 07:50 לערך נהג הנאשם ברכב ברח' מוטה גור בחולון, מכיוון מערב למזרח והתקרב לצומת עם רח' דוד אלעזר. ברח' מוטה גור לפני הצומת מסומן מעבר חציה להולכי רגל. אותה שעה חצה את הכביש הולך רגל מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם. הנאשם נהג בקלות ראש לא הבחין בהולך הרגל לא אפשר להולך הרגל לחצות את מעבר החציה בבטחה עלה על מעבר החציה ופגע בהולך הרגל. כתוצאה מהתאונה הולך הרגל נחבל חבלות של ממש שבר דחיסה בעמוד השדרה. הנאשם הואשם באי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה וגרימת חבלה של ממש, בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה ונהיגה בקלילות ראש וגרימת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 62(2) ו-38(3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באשמה ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם המאשימה נשמעו העדים הבאים:

1.         זיו טרבלוס - שצילם את מקום התאונה, עשה עבודת בוחנות (הבוחן לא הגיע למקום התאונה, בזמן התאונה). השוטר נחקר לעניין שדה הראיה במקום, לדבריו של השוטר בכיוון נסיעת הנאשם שדה הראיה לכיוון הולך הרגל הוא 30 מטר. הבוחן לא בדק את שדה הראיה שמאלה.

2.         יהושע חצבני - הולך הרגל, לדבריו הוא עושה סיבוב הליכה רגלי של 10 ק"מ, כאשר מהם, 2 ק"מ ריצה ואחר כך הליכה. באותו יום שישי הוא הגיע לרח' מוטה גור למעבר החציה לא הבחין בכלי רכב.  הגיע לסוף מעבר החציה, הבחין שאין רכב במקום. הולך הרגל הרגיש כי "מישהו" נתן לו מכה, הולך הרגל נשכב על הכביש הגיע אמבולנס ולקח אותו לבית החולים. כתוצאה מהתאונה הולך הרגל קיבל מכה בחלק תחתון של התחת, צלע 7 נשברה, חוליה נסדקה בעמוד השדרה הולך הרגל נשען על 2 הידיים והאגודל נשברה בחלק האמצעי.

3.         ד"ר בורנשטיין יגאל - הרופא שטיפל בהולך הרגל לדבריו איבחן שבר דחיסה יציב בחוליה 12D.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם לדבריו הוא נסע ברח' מוטה גור נעצר על מעבר החצייה. במקום אין שדה ראיה שמאלה, לכן התקדם ונעמד על מעבר החציה המתין כ-5 שניות כאשר פניו מופנות שמאלה ולפתע שמע חבטה בצד ימין של הרכב. הנאשם עצר את הרכב וירד ממנו. לפתע הבחין באדם שוכב על הכביש, הולך הרגל לא דיבר. בהמשך נלקח ע"י אמבולנס לבית החולים ואף ניגש לבית החולים ועדכן את משפחתו.

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

מחומר הראיות שהובא בפני בית המשפט. אף אחד מהעדים המעורבים בתאונה לא ראה ולא העיד, כיצד התרחשה התאונה. הולך הרגל לא הבחין ברכב מתקרב למעבר החציה או נעצר על מעבר החציה. למעשה על פי עדות הולך הרגל הוא הלך על מעבר החצייה ונפגע מדבר שהוא לא ראה. הולך הרגל אף לא העיד כי הרכב הוא שפגע בו, הולך הרגל נשאל האם הוא ראה את רכב הנאשם בנסיעה והשיב על כך "לא" (עמ' 12 שורה 20 לפרוטוקול). הנאשם מצדו טען כי הוא הגיע למעבר החציה ונעצר עליו, כאשר הוא לא מבחין בהולך הרגל מתקדם לכיוון רכבו ולאחר מספר שניות הוא שמע מכה ברכבו.

הולך הרגל לפי התיעוד הרפואי לא איבד את ההכרה ואולם בבית חולים בטופס המיון נרשם "לא זוכר על פרטים של טראומה". בטופס השחרור מבית החולים נרשם "לדבריו היום נחבל בתאונת דרכים כהולך רגל לא זוכר במדויק את פרטי האירוע". כאשר, לא מובא לבית המשפט איזו גרסה  המתארת כיצד התרחשה התאונה. בית המשפט אינו יכול להסיק מסקנות לגבי אופן התרחשות האירוע.

אני חייב לציין כי הולך הרגל בכל עדותו לא אמר כי פגע בו רכב אל נקט בלשון "פגע בי מישהו" בנסיבות אלו גרסתו של הנאשם לפיה עמד על מעבר החציה  מספר שניות בטרם הולך הרגל פגע ברכבו, היא גרסה אפשרית שלא נסתרה ע"י שום עדות. גרסתו של הולך הרגל היא בעייתית כי לטענתו הוא כמעט סיים את מעבר החציה. אם כך הוא המצב, הרי שהולך הרגל היה צריך להיפגע מצד שמאל של הרכב. למרות שהפגיעה כפי שהיא מתוארת בכתב האישום ארעה בצד ימין. למעשה גרסת הולך הרגל בבית המשפט סותרת את כתב האישום ותואמת את גרסת הנאשם. 

בהצטבר כל התמיהות הללו, מעדות הולך הרגל נוצר ספק לגבי מהלך קרות האירועים התאונה. ספק הפועל לטובת הנאשם. בנסיבות האמורות אני מוצא לזכות את הנאשם מעובדות כתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א בתוך 45 ימים.

הדיון הקבוע ליום 30.1.13 בטל.  מזכירות נא לשלוח לצדדים את פס"ד.

ניתן היום,  כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה

קלדנית: א.כ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: